בשנה האחרונה עם כניסתי לתפקיד נציג חברת ZeYuan הסינית בישראל, ניהלתי שיחות וקיימתי פגישות רבות עם אנשי עסקים ובעלי תפקידים בחברות טכנולוגיות שונות וניסיתי לעניין אותם בכניסה לשוק הסיני הגדול בעולם.
גיליתי שרבים מאנשי העסקים הללו שבויים במיתוסים ודעות קדומות שהשתרשו במיגזר העסקי הישראלי לגבי הסינים והשוק הסיני, מיתוסים שאבד עליהם הכלח, ששייכים כולם לעבר הרחוק ושאותם יש להפריך ולסלק מחיינו הכלכליים.
בחלקו הראשון של הבלוג אתמקד בבולטים ביניהם הקשורים במישרין לדעות הקדומות בקרב אנשי העסקים והייטק בישראל לגבי עשיית עסקים וכניסה לשוק הסיני.
בחלקו השני של הבלוג אתייחס גם לשני מיתוסים וסטריאוטיפים לגבי סין, הצרובים בתודעה של הציבור הישראלי הכללי, שגם עליהם אבד הכלח בעקרון.
מהיכן מגיעים המיתוסים הללו?
ראוי לציין כי רוב המיתוסים הללו נולדו בתודעה הישראלית לאור המציאות שהיתה בסין לפני מספר עשורים, ורובם היו נכונים לזמנו. סין עצמה, לא השכילה במשך השנים לשבור אותם במערב. היא לא השקיעה מספיק בהסברה, בהצגה חיובית של המציאות המשתנה באופן מהיר, בשיווק ויחסי ציבור לכלכלה שלה הצומחת בקצב יוצא דופן. סין היתה עסוקה בצמיחה כלכלית ולא בתדמיות….
זאת ועוד, הישראלים הרי מתוכנתים לחשוב "חשיבה מערבית". הנטייה של כולנו היא שאם חושבים על עסק שיש לו פוטנציאל לצאת מגבולות המדינה, אנשי העסקים והחברות הישראליות מיד יחליטו לצאת לאירופה או ארה"ב. מנהל חברה ישראלית לא יחשוב או ישקול את סין והמזרח כאופציה. זה רחוק, זה לא נגיש, זו שפה ומנטליות אחרת, זו תרבות עסקית אחרת, למה בכלל להתאמץ? לא שווה את המאמץ!
מה שמוסיף כיום על החששות הישראלים לחדור לשוק הסיני זו הנטייה האוטומטית כמעט של הישראלים לאמץ את הגישה האמריקאית, שבתקופת טראמפ הפכה את סין לאויב ופתחה את מלחמת הסחר הידועה בין המדינות.
אז בואו ונזכיר מספר מיתוסים בולטים מתחומי העסקים והכלכלה ו – 2 נוספים כלליים יותר, וננסה להפריך ולסלק אותם מחיינו הכלכליים.
4 מיתוסים וסטריאוטיפים בקרב אנשי עסקים והייטק ישראליים לגבי סין:
מיתוס ראשון: קשה עד בלתי אפשרי לישראלים לעשות עסקים בסין: אי אפשר להתגבר על מחסום השפה והבדלי המנטליות - לא נכון
בשעה שישראלים רוצים להתחיל לבצע עסקים מול סין עליהם לדעת כי הם ייתקלו בתרבות עיסקית ואורח חשיבה שונה מהמקובל במערב. יחד עם זה וללא כל ספק בהחלט י אפשרי לעשות עסקים עם סינים למרות הפערים התרבותיים והעיסקיים הקיימים.. שאתה עושה עסקים עם סין או עם סינים, אתה חייב לאמץ את הדרך הסינית לעשות עסקים בבחינת "ברומא התנהג כרומאי". חברות, עסקים ופרטים ישראליים שלא השכילו לייצר גשרים תרבותיים עם הענק הסיני וניסו לכבוש את השוק בסערה "בדרך הישראלית", האופיינית לחוסר הסבלנות שלנו והרצון לחפש תמיד "קיצורי דרך", נכשלו כישלון חרוץ.
עליך לדעת כי יש צורך בסבלנות, צניעות, ענווה רבה ונכונות להקדיש זמן רב ללמידה של התרבות העיסקית בסין, כל זאת, על מנת להימנע מטעויות טפשיות במגעים עם הסינים.
הפוטנציאל העצום הגלום בשוק הסיני הענק, המייצג גם הזדמנות לחדירה לשווקים של שאר מדינות מזרח אסיה, לא מאפשר עוד לאף עסק להתעלם ממנו.
סין היא עדיין השוק הגדול בעולם למוצרים מה שיוצר מוטיבציה גבוהה לאנשי עסקים וחברות לייצא את מוצריהם לסין, לייבא מסין או להעניק לצרכן הסיני הפוטנציאלי שירות.
בחברתנו, ZeYuan המתמקדת בדיוק בענין זה, להחדרת חברות ומוצרים ישראליים לשוק הסיני, הכנו לאיש העסקים הישראלי שרוצה להתחיל בעסקים עם או מול סין רשימה קצרה של 10 "טיפים" שיסייעו לכניסה חלקה יותר לשוק הסיני.
ראה את הלינק למצגת קצרה על עשרת הטיפים כאן, ולמאמר המלא באנגלית כאן.
מיתוס שני: הסינים יקחו מה שעשית, יעתיקו את זה מיד, וינשלו אותך מהקניין הרוחני שלך - לא נכון
דוגמה אחת של התקדמות שלא זכתה להערכה לה היא ראויה היא הטיפול בקניין רוחני. דווקא חברות אמריקאיות רבות אומרות שבאופן מעשי, ההגנה על קניין רוחני בסין משתפרת, אם כי מנקודת מוצא התחלתית נמוכה, כך לפי סקר של לשכת המסחר האמריקאית שנערך בקיץ האחרון. מאז שנת 2014, סין הקימה מערכת של בתי דין ייחודיים לטיפול בקניין רוחני, וכמות הליטיגציה הרקיעה שחקים, עם יותר מ־481 אלף מקרים בשנת 2019, כמעט 50% יותר מאשר בשנה שלפני כן (וול סטריט ג'ורנל 3.1.2021).
הנושא של הגנה על זכויות קניין רוחני ממשיך להיות "נושא חם" בסין.
קיים שיפור מתמיד ומתמשך בחקיקה ובאכיפה, ושיפור באיכות אנשי המקצוע העוסקים בתחום בסין, יחד עם המשך עידוד מסיבי מצד הממשל לפעילות בתחום הגנה על הקניין הרוחני.
כאן המקום לציין כי תופעה זו של הצורך להגנה על הקניין הרוחני נכונה כיום בכל שוק שהוא. גם בכניסה לשווקים במערב יש חובה לדאוג להגנה על הקניין הרוחני, כי תופעות של גניבה והעתקה רווחות במערב בדיוק כמו בסין.
דווקא כיום בסין, השינויים שהוזכרו מעלה במדיניות ההגנה על הקניין הרוחני יוצרים סביבה משפטית ועסקית שהיא מחד תומכת יותר ומספקת כלים אפקטיביים יותר לחברות שיש להן נכסי קניין רוחני, ומאידך היא הופכת למורכבת ומאתגרת יותר.
לסיכום, בשנים האחרונות אנו רואים שיפורים ניכרים באכיפה וכיום גם פיתוח של כלים חדשים
שחלקם אף לא קיימים במדינות המערב. האכיפה בבתי המשפט וברשויות המדינה בסין אפקטיבית יותר כיום למי שיש לו נכסי קניין רוחני בסין ויודע כיצד להשתמש בהם.
אף שעדיין ניתן למצוא מקרים של הפרת זכויות קניין רוחני בתעשייה הסינית ובעולם המסחר המקוון בסין, המהלכים שהשלטונות הסינים ביצעו וממשיכים לבצע מראים כי קניין רוחני הוא נושא שזוכה בסין להתייחסות רצינית ביותר, וחברות ישראליות חייבות להפנים את המשמעויות, להתנהל נכון ולבנות אסטרטגיות קניין רוחני ספציפיות לפעילות בסין או מול סין (קנייין רוחני בסין – משרד הכלכלה והתעשייה 2018).
חברתנו, חברת ZeYuan, מטפלת בכלים מקצועיים בהגנה מלאה על הקניין הרוחני של לקוחותינו בסין.
מיתוס שלישי: הסינים הם חסכנים ואין להם כסף לרכוש מוצרים חדשניים יקרים - לא נכון
הסינים כצרכנים, וביחוד הדור הצעיר, שפעם היה ידוע בחסכנותו, הופך במהירות לקבוצה צרכנית מתוחכמת ואגרסיבית, השולטת בכל הכלים האלקטרוניים על מנת לצרוך כל מוצר בצורה מושכלת ואישית. התנהגות חדשה זו משפיעה רבות על הרגלי הצריכה מחד ועל המוצרים המוצעים לצרכן הסיני מאידך.
הצרכן הסיני מתוחכם יותר, דעתן יותר ומקושר יותר, ולכן גם משפיע יותר. מודעות לאיכות ובריאות עולה בהתמדה, ולמראה ולאריזה ולעיצוב חשיבות עצומה. הצרכנים רוצים לקבל את המוצר מיד, ואם לא אז מקסימום בתוך 48 שעות.
הדבר המפתיע ביותר הוא השינוי בטעמים, ובעיקר הסקרנות העצומה שאחזה בעם השמרן והרצון לנסות מוצרים חדשים.
סין היא שוק הצרכנים הגדול בעולם, עם מעמד ביניים עצום שעל פי מקינזי ימנה 500 מיליון בני אדם עד 2026, עם יכולת קנייה תואמת של הדור הצעיר ושל משפחה סינית.
הטרנד הזה של צריכה מוגברת הוא בעידוד הממשלה ,שרואה בצרכנות מנוע צמיחה. צרכנות תורמת כיום כ – 60 אחוז מהצמיחה הכלכלית השנתית בסין, עלייה של 45.3% בעשור.
כל עוד זה משרת את הצמיחה הכלכלית המגמה תימשך. כמויות המוצרים וההיצע והטרנדים המתחלפים הוא אינסופי (דה מרקר, "כך נהפכו הקניות בסין מהכרח לתחביב", יעל עינב, 23.12.2018).
ד"ר ויקטור יואן, החוקר החברתי המוביל בסין, קובע כי הדור הצעיר הסיני הוא קודם כל דור צרכני: "הצעירים האלה אחראים גם לזינוק במכירת מותגים מקומיים ובינלאומיים. הדור הזה מפונק יחסית להוריו, דורש מוצרים מגניבים טכנולוגית, מעוצבים, אוהב להסתובב, לבלות ולבזבז, אוהב שופינג פיסי או מקוון, אוהב לאכול טוב ולהראות טוב. הסינים הצעירים מודעים לנושא הבריאות ואיכות הסביבה ודורשים מוצרי מזון ומשקאות בריאים, שהם עדנה לשוק הפודטק הישראלי".
מיתוס רביעי: סין לא בנוייה לחדשנות ולטכנולוגיה הישראלית - לא נכון
"תהליך השינוי העמוק שסין עוברת, ממעצמת ייצור למעצמת חדשנות, מהווה הזדמנות יקרת ערך עבור חברות הייטק ישראליות", כך נטען בדו"ח שלMckinsey Global Institute שפורסם לאחרונה, ומוסיף כי סין הופכת בשנים האחרונות, מכלכלה שסופגת ידע וטכנולוגיה למובילת חדשנות עולמית. מקור הצמיחה הסיני היום הוא שיפור פריון העבודה על ידי אימוץ ופיתוח טכנולוגיות וידע חדשים.
במדינה מתוכננת כמו סין הממשלה תומכת בהשקעות מסיביות של משאבים. ואכן, בשנים האחרונות סין משקיעה מאמצים אדירים בחיזוק יכולותיה בתחום החדשנות כפי שמעידים הנתונים בדבר ההשקעה במו"פ כאחוז מהתוצר, ההשקעה במחקר וההשקעה בהון אנושי.
דוגמא מובהקת לכך ניתן לקחת מדבריו של אילון מאסק, מנכ"ל טסלה וחברת – Space X, שאמר בראיון עיתונאי כי בענף המכוניות המונעות במנוע חשמלי, סין היא המובילה בעולם הרבה לפני ארה"ב או אירופה. 8% מהמכוניות בסין יהיו מונעות בחשמל כבר בשנתיים הקרובות, יחד עם היותה של סין המובילה בעולם בפיתוח מקורות אנרגיה ירוקה.
בחינת יחסי ישראל-סין לאורך השנים מצביעה על מגמת התחזקות היחסים הבילטראליים בין שתי המדינות .עם זאת, בדיקה מעמיקה יותר מצביעה כי חרף המגמה הכללית של שיפור, עדיין מדובר בקצה הקרחון ביחס לפוטנציאל הטמון ביחסים המסחריים עם מדינת ענק זו.
צמיחתה של סין כמעצמת חדשנות היא בעלת פוטנציאל רב עבור אקוסיסטם החדשנות הישראלי. פוטנציאל הצמיחה המשמעותי ביותר טמון בשיתוף פעולה עסקי, בייחוד עם חברות טכנולוגיה. ההסבר נובע מהעובדה כי סין היא מדינת ענק, הפועלת אסטרטגית לטובת העצמת מעמדה כמובילה כלכלית. היא תרה אחר חדשנות ושואפת להיות שחקן מוביל בעולם הגלובלי. יתרות המט"ח האדירות שלה גורמות לה לחפש השקעות אטרקטיביות ברחבי העולם. יחד עם זאת, סין מגלה עניין ייחודי בישראל, שמיצבה את מעמדה כמובילת חדשנות עולמית ומצטיינת ביצירת ידע.
בנוסף, העניין הסיני בישראל נשען על זיקה היסטורית-תרבותית בין שתי תרבויות עתיקות יומין. האומה הסינית גאה על היותה תרבות עשירה בת יותר מ–4,000 שנה, ולכן הסינים מעריכים את העם היהודי, עם הספר, שאף הוא בעל היסטוריה עשירה בת אלפי שנים ושהחינוך והלימוד היו מאז ומעולם נר לרגליו. אך בראש ובראשונה, העניין הסיני מבוסס על אינטרס פרגמטי להפליא: השגת צמיחה כלכלית, שגשוג ועוצמה לסין, קידום שיתופי פעולה בינלאומיים והיפתחות לכלכלה תחרותית יותר, בהתאם ליעדי תכניות החומש הלאומיות.
ישראל, שקנתה לעצמה שם דבר בסין כ"אומת הסטארט-אפ", מהווה עבור הסינים כר פורה לקידום יכולותיה בתחום החדשנות. ניתן לראות בשנים האחרונות כי למרות המרחק התרבותי הרב, מתחולל בקרב חברות ישראליות שינוי תודעתי משמעותי. רבות מהן, אשר היו רגילות לפעול אך ורק בשוק המערבי, לוטשות עיניים מזרחה כדי לחפש הזדמנויות ולהרחיב את פעילותן בשוק הסיני" (מתוך דו"ח רשות החדשנות בישראל: תחת הכותרת "מהפכת החדשנות בסין-הזדמנות בישראל" 2018).
שני מיתוסים נוספים לגבי סין הצרובים בתודעה של הציבור הישראלי הכללי:
מיתוס חמישי: סין שייכת לעולם השלישי והכלכלה שלה גם - לא נכון
מדינות "העולם השלישי" הוא כינוי למדינות שאינן מפותחות מבחינה כלכלית. כיום רוב מדינות העולם השלישי נמצאות ביבשת אפריקה, אך חלקן גם באסיה ובדרום אמריקה. סין נחשבה לעולם שלישי עד שנות ה – 70 של המאה ה – 20, אך כיום היא נחשבת ושייכת לגוש המדינות המפותחות, בעיקר הודות לכלכלתה המפותחת. סין היא הכלכלה הגדולה ביותר בעולם במונחים של תוצר מקומי גולמי לפי שווי כוח הקנייה, לעומת זאת במונחים של התמ"ג הנומינלי, כלכלת סין היא השנייה בגודלה בעולם. בעשורים האחרונים הפכה סין למדינה בעלת הצמיחה הכלכלית המואצת ביותר בעולם. בשלושת העשורים האחרונים גדלה ההכנסה הממוצעת לנפש בסין בשיעור שנתי ממוצע של למעלה מ-8%.
לפי המרכז לחקר כלכלה ועסקים (CEBR), סין תעקוף את ארה"ב ותהפוך לכלכלה הגדולה בעולם ב-2028 – חמש שנים מוקדם מהצפוי. "מגפת הקורונה והשלכותיה הכלכליות היטו את היריבות בין שתי המעצמות לטובתה של סין" ( כלכליסט 26.12.2020) .
עלייתה של סין היתה מטאורית – ושיטתית. סין היא הדוגמנית של כל ההצלחות הכלכליות המבוקשות. היא פיתחה כלכלת צריכה, היא כוננה מעמד בינוני, היא חילצה מאות מיליונים מתחת לקו העוני, היא מתקרבת להיות מנהיגת העולם בבינה מלאכותית, היא הגיעה לירח, היא קיצרה את זמן הנסיעה ברכבת בין שתי ערים גדולות בצפון מערב סין מ- 14 שעות ל- 3 (בקו יינצ'ואן-שיאן). עשרות רכבות-קליע כבר חוצות את סין לאורכה ולרוחבה. לשם השוואה, בארה"ב אין אפילו רכבת-קליע אחת.
מיתוס ששי: בסין מייצרים מוצרים באיכות נמוכה - נכון ולא נכון
בעשור האחרון, סין הפכה לבית החרושת הייצור של העולם כולו. התעשייה בסין מספקת סחורות ומוצרים במגוון גדל והולך, ונראה כי אין תחליף בעתיד הקרוב וגם הרחוק למקור זה של סחורות, חומרי גלם ומוצרים.
המפעלים בסין מייצרים מגוון רחב של מוצרים בטווח רחב של מחירים, המיוצרים תוך מתן מענה לביקושים של שווקי העולם בכל הקשור לטכנולוגיה, נפחי ייצור גדולים ומועדי אספקה.
ניתן כיום למצוא בסין את כל רמות האיכות – החל בצעצועים זולים, המתפרקים שעה לאחר שהוצאו מאריזתם, וכלה במוצרים חדשניים עם מיטב הטכנולוגיה המיוצרים באיכות מעולה כמוה נתקשה למצוא במדינות מתועשות אחרות. למעשה, המפעלים הסיניים מספקים בדיוק את מה שהלקוח מבקש.
צריך להבין כי במערב קיים ביקוש עצום למוצרים במחיר נמוך, בזמן קצר ובסדרות ייצור גדולות. הדרישה הזו באה לידי ביטוי בסין באמצעות חומרי גלם זולים, תהליכי ייצור בלתי מבוקרים והיעדר מערכות להבטחת איכות, והתוצאה–סחורה זולה, הנופלת באיכותה מזו לה מצפה הלקוח.
מי שמוכן לשלם עבור מוצר באיכות גבוהה יקבל את מבוקשו, ולא חסרות דוגמאות: רוב מוצרי הצריכה של המותגים המוכרים, המתגאים באיכות משובחת מיוצרים בסין – מוצרים אלקטרוניים, מכשירי טלוויזיה, טלפונים סלולריים, חלקי חילוף למטוסי נוסעים, מכשור רפואי, מוצרי תקשורת, מוצרי אנרגיה ועוד. מוצרים אלה, בעיקר של המותגים בתעשיית האלקטרוניקה העולמית נפוצים כמעט בכל בית בארצות המערב, והצרכנים נהנים ממוצרים איכותיים, בעלי מוניטין, מבלי שרובם יודעים, כי מוצרים אלה מקורם בתעשייה הסינית.
הסינים מצטיינים בהורדת עלויות ומצליחים במשימה זו טוב יותר מרוב חברות ההנדסה המערביות, אך לעיתים מרחיקים לכת במאמציהם והתוצאה היא פגיעה באיכות ובביצועי המוצר.
הבעייה עם הדימוי של איכות ירודה, נובע איפוא, מהציפיה הבלתי ריאלית לקבל מוצר משובח במחיר נמוך (פורטל "מנהיגים ברשת", סקירה על ייצור ואיכות בסין, אבי עוז).
